פסק-דין בתיק עב"ל 543-09

השופטת סיגל דוידוב-מוטולה

1.                עניינו של ערעור זה בדרך הכללתן של עמלות בשכר הקובע לצורך חישובם של דמי לידה. העניין נדון בפנינו במסגרת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (השופט ד"ר יצחק לובוצקי ונציגי הציבור מר רמי נחום ומר רחמים עדן; בל' 3803/08), בו נקבע כי מענק רבעוני יילקח בחשבון לצורך חישוב דמי הלידה רק לאחר חלוקתו ל - 12. 

התשתית העובדתית

2.                המערערת - אשר בהתאם להחלטתנו שמה נותר חסוי - עבדה בתקופה הרלוונטית כסוחרת יומית (Day Trader) במוצרים פיננסיים. במסגרת עבודתה הוקצה לה על ידי המעסיק חשבון בנק, ובאמצעותו ביצעה עסקאות קצרות טווח במוצרים פיננסיים.

3.                שכרה של המערערת, לפי הסכם העבודה, כלל שני רכיבים עיקריים: האחד, תשלום קבוע ששולם אחת לחודש, ועמד בתקופה הרלוונטית על 8,942 ש"ח (להלן - שכר היסוד). השני, תשלום רבעוני משתנה, אשר שולם אחת לשלושה חודשים, ונגזר מהיקף העסקאות שביצעה המערערת באותו רבעון (להלן -  המענק הרבעוני). לשון ההוראה הרלוונטית בהסכם העבודה של המערערת, המבהירה כיצד חושב המענק הרבעוני, הינה כדלקמן:

" העובד יהיה זכאי למענק רבעוני אשר ישולם לו בתום כל רבעון בשיעור 20% מהרווח אשר נוצר באופן ישיר ע"י פעלו של העובד. מסכום הבונוס ינוכו עלויות התפעול של העובד - עלות שמוש במערכות מידע ומסחר.

סכום הבונוס יקבע ע"י מנכ"ל המעביד על פי הנתונים שהוצגו בפניו לשיקול דעתו הבלעדית והכרעתו תחשב מכרעת לאחר שיציג את אופן החישוב בפני העובד"

(סעיף 4.5 להסכם העבודה).

עוד נקבע, כי " באם העובד יהיה זכאי לתשלום פיצויי פיטורים רכיבי השכר לצורך חישוב פיצויי פיטורין הם על בסיס שכר היסוד בלבד, ולא יובאו בחשבון הנ"ל תוספות מכל סוג שהוא" (סעיף 4.6).

4.                המערערת ילדה את בנה הבכור ביום 30.1.07, והגישה תביעה לדמי לידה ביום 28.3.07. המוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) הכיר בזכאותה של המערערת לדמי לידה מיום 29.1.07 ועד יום 22.4.07 וחישב את דמי הלידה על בסיס הכנסתה ברבע השנה שקדמה ללידה, היינו בחודשים אוקטובר - דצמבר 2006. המוסד לא לקח בחשבון, בעת חישוב דמי הלידה המגיעים למערערת, את מלוא המענק הרבעוני שקיבלה בחודש דצמבר 2006 (סך של 42,203 ש"ח), אלא רק את שכר היסוד תוך הוספת החלק ה - 12 של המענק הרבעוני לכל חודש. 

5.                ביום 12.7.07 הגישה המערערת למוסד מכתב השגה בדבר אופן חישוב דמי הלידה, וטענה כי יש לקחת בחשבון את מלוא המענק הרבעוני שקיבלה בחודש דצמבר 2006. התשובה שקיבלה הייתה כי " הבונוס הינו בגדר תשלום נוסף, אשר באם עולה על רבע השכר החודשי ייפרס למס' חודשי העבודה שעבדת ב- 12 החודשים שקדמו לתשלום הבונוס וכך אכן נעשה, הבונוס נפרס ל- 12 והחלק היחסי שלו התווסף לכל אחד מהחודשים: 12/06, 11, 10.". לאור תשובה זו, הגישה המערערת את תביעתה להפרשי גמלה לבית הדין האזורי.

פסק דינו של בית הדין האזורי

6.                בית הדין האזורי דן, תחילה, בטענת התיישנות שהעלה המוסד - בהתחשב בכך שההודעה על חישוב הזכאות לדמי לידה נשלחה אל המערערת ביום 1.5.07 בעוד שתביעתה לבית הדין הוגשה ביום 1.7.08. בית הדין קבע כי פניית המערערת מיום 12.7.07 בהשגה על אופן חישוב דמי הלידה הינה בגדר "תביעה" - ולכן תשובת המוסד לפנייה זו, אשר ניתנה ביום 3.3.08, מהווה "החלטה" בהתייחס לאותה תביעה. משכך, תביעת המערערת לבית הדין ביום 1.7.08 נעשתה תוך פרק הזמן הקבוע בתקנות הביטוח הלאומי (מועדים להגשת תובענות), התש"ל - 1969 ולא התיישנה. 

7.        לגופו של עניין, קבע בית הדין - על  יסוד סעיף 4.5 להסכם העבודה של המערערת - כי המענק הרבעוני שולם לה כנגזרת של עמידה ביעדים ולכן אינו יכול להיחשב כחלק משכרה הרגיל. מסקנתו לאור זאת, בהסתמך על תקנה 5(1) לתקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), התשנ"ה - 1995, הייתה כי " צדק המוסד כי יש לחלק את אותו תשלום נוסף ל - 12 חודשים שקדמו לתשלומו, וכי רק חלקו היחסי יתווסף לחישוב ההכנסה הקובעת ברבע השנה שקדמה למועד הלידה". לכן אושרה דרך החישוב שערך המוסד, והתביעה נדחתה ללא צו להוצאות.

טענות הצדדים בערעור

8.         המערערת טוענת כי יש להתמקד בתכלית החקיקתית של תשלום דמי הלידה, ולא להיצמד למשמעות המילולית כאשר אינה עולה בקנה אחד עם תכלית זו. לגישתה, יש להבחין בין שכר ידוע מראש, שדרך החישוב שלו ידועה מראש, שהינו בעל בסיס משפטי מוסכם ומשתלם במועד ידוע - לבין נורמה חד פעמית שיסודותיה אינם מוגדרים, אינה בעלת בסיס משפטי מוסכם וכל כולה בבחינת הפתעה. בהתקיים אמות מידה אלה יש להתייחס לתוספות שכר למיניהן כאל חלק מהשכר הרגיל, גם אם הן משולמות  אחת לרבעון וגם אם הן מכונות על ידי המעסיק "בונוס".

9.         המערערת סבורה כי יישום האמור לעיל על עניינה מלמד כי המענק הרבעוני הינו חלק משכרה הרגיל. המענק הוגדר במפורש בהסכם העבודה שלה והוא חלק מתנאי שכרם של סוחרים המועסקים באותו מקום עבודה; צורת המענק הרבעוני, דרך החישוב שלו ומועד תשלומו ידועים מראש; המענק הרבעוני צמוד לעבודתה הרגילה של המערערת ומשולם בהתאם לדיווחיה על עסקאות שבוצעו על ידה; ולא הייתה כל מניעה מעשית לבצע את התשלום אחת לחודש - כאשר בוצע אחת לרבעון משיקולי נוחות של המעסיק בלבד.

המערערת מדגישה את הפער המשמעותי בין דמי הלידה ששולמו לה על ידי המוסד (לפי שכר קובע בחודשים אוקטובר - דצמבר 2006 של 38,227 ש"ח) לבין דמי הלידה המגיעים לה תוך לקיחה בחשבון של המענק הרבעוני (לפי חישוביה - לפי שכר קובע בשלושת החודשים בסך של 68,669 ש"ח).

10.      המוסד תומך בפסק דינו של בית הדין האזורי, מטעמיו. לטענתו, המענק הרבעוני מותנה בהתקיימותם של תנאים מסוימים ועל כן אינו חלק משכרה הרגיל של המערערת אלא מהווה "תשלום נוסף" - אותו יש להכליל כחלק מהשכר הקובע לצורך חישוב דמי הלידה רק לאחר חלוקה ל - 12. המוסד מתבסס בטיעוניו, בין היתר, על התייחסות המעסיק למענק הרבעוני במסגרת הסכם העבודה.